שכנה רעה מאת Med, Blu כמו גם Madlib

Madlib

כשהייתי צעיר אהבתי הערות כופר שנבנו מתוך אותיות כמו גם מילים של גופנים שונים. אהבתי לחתוך מגזינים כמו גם לייצר קולאז’ים מחומרים קיימים. אהבתי את התחושה של החלקים בידי, קיבלתי דבק על קצות אצבעותי, כמו גם את מיטב כל הגילוי שגיליתי שאדם קצת קצת מודפס שעשוי למלא את השטח הפתוח כמו גם להתאים לחלוטין לכל מה שסביבו. זה הרגיש כל כך מושלם, גם אם הרבה אנשים היו מסתכלים על אותו נייר בדיוק כמו גם רואים טירוף.

Blu

כיום אף אחד לא רוכש מגזינים. אנשים רבים אפילו לא רוכשים תקליטורים או אלבומים
עם אמנות כיסוי. אפילו דיוקנאות כמו גם תמונות כמו גם ספרים מועברים כאסריות של מספרים מעל האתר. מוזיקה כמו גם אמנות בסופו של דבר היו פחות מישוש כל יום.

Madlib הוא האיש שקניה ווסט היה אם למערב היה פחות כסף לשלם על דגימות, כמו גם אולי היה נגוע בתשומת לב

MED

הפרעת גירעון. הוא מזרז פסוקים כמו גם קולות, הוא משתמש בקיצורי דרך כמו גם בפיצוצים – מעצבים מהם – שכבו זה על זה כדי לייצר קירות מוזיקה צפופים שמעט ראפרים יכולים לפרוץ. כשאני מחבר את זה, אני מקשיב ל”ציפורים “. זו המלצה לכאורה לסחר בתרופות, אולם ברקע יש מקהלה שמזמרת “להעביר אותם! העברתם אותם! ” יתר על המידה, עם זאת, עם זאת הם מפנים אז הם נשמעים

MF דום

כמו … ציפורים!

כל אלבום עם MF DOOM הוא אחד ששווה לבדוק אותו, כמו גם את הסגנון הנינוח והחופשי שלו מתאים לחלוטין לשאר האלבום הזה. הוא תמיד עובד טוב עם מדליב. BLU כמו גם MED עושים עבודה פנטסטית. ובדוק כמה מהאורחים האחרים: פונטה (של אחיו), ראפר הנשמה הבריטי אלו בלק, מאייר הות’ורן … הרישום נמשך כמו גם הלאה. אבל זה מרגיש כמו להקה, לא כמה גברים שרק התכנסו להכין אלבום.

אני לא מתכוון לציין ש”שכן רע “הוא מבריק, או האלבום הכי טוב אי פעם, עם זאת, זה טיול להאזין לו.